Director: Woody Allen
וודי
אלן נחשב בוודאי לאייקון ואולי ליוצר הפורה ביותר בתולדות הקולנוע המודרני.
אלא שבקרב מבקרי הקולנוע והקהל הרחב סרטיו לא נחשבים ושלא בצדק לסרטי
איכות. ולראיה, מבין עשרות סרטיו רק סרט אחד (שזכה גם באוסקר) חוצה בקושי את
רף הציון הטוב של 8. לפחות בעיניי וודי אלן הוא יוצר גאון מדהים מצחיק ומקורי, אחד
הגדולים ושום רשימה לא תהיה מושלמת ללא אחד מסרטיו. בחרתי דווקא בסרט הקטן
והחביב הזה שתמיד נעים לי לחזור אליו.
וודי אלן נוסטלגי ואישי בקומדיית שואו-ביזנס ניו יורקית, מצולמת בשחור
לבן ההולם את הרוח הפלאש-בקית של הסיפור. קבוצת כוכבי בידור נאספים בעיר הגדולה
ומספרים בשבחי דני רוז (אלן עצמו), אמרגן כושל של כוכבים הלא בוחל גם בבדרנים סוג
ב' וג', אבל תמיד מחוייב ומסןר לשואו שלו. ה"קלף המנצח" הגדול הבא שלו
בשרוול הוא זמר מזדקן המחפש קאמ-בק. רוז שם בו את מבטחו, אך לזמר שלו יש לא רק
כישרון בינוני אלא גם טעם בעייתי בבחורות ורוז נאלץ לתת לו אליבי למערכת יחסים
שהוא מנהל מחוץ לנישואין עם טינה (פארו). אנשי מאפיה טועים ברוז כבן זוגה של טינה
ורודפים אותו במצוות גאנגסטר שבור לב ובין ההתנכלויות ונסיונות החיסול ברור לדני
רוז רק דבר אחד - ההופעה חייבת להימשך.
